Open/Close Menu להתגרש נכון

מאת: מיכל ליפשיץ

על הליך הגישור כאופציה לפתרון סכסוכי משפחה

מיכל ליפשיץ, מגשרת מוסמכת

במאמר זה אבקש לגעת ביתרונותיו של הליך הגישור בסכסוכי משפחה. הנחה חברתית בסיסית היא שמשפחה היא היחידה החשובה ביותר בחברה. כל התערבות משפטית לצד זה או אחר, עלולה לזעזע את המשפחה ולפגוע בחבריה . לא חשוב מה יפסוק ביהמ”ש המשפחה עלולה להתפורר כליל.

יתרונותיו של הגישור –

גישור (mediation) הוא שיטה ליישוב סכסוך בהסכמה הדדית בין הצדדים המעורבים בסכסוך. הגישור הנו הליך וולונטרי בו צד שלישי, ניטראלי, מסייע לצדדים לנהל ביניהם מו”מ ישיר ובונה למציאת פתרון מספק ומוסכם לסכסוך קיים, מבלי שיהיה בידו כוח לכפות עליהם פתרון כלשהו. הניסיון מראה כי תהליך הגישור נותן לצדדים מסגרת תומכת ומוגנת להבעת דעותיהם ומאפשר להם לפתח פיתרונות יצירתיים, שמתאימים למצבם. השימוש בגישור נותן לצדדים הזדמנות להשיג הסדר מיידי, מוסכם ומספק.

המגשר מסייע לצדדים להידבר ביניהם, לברר את מחלוקותיהם ועוזר להם לחשוף את הצרכים והאינטרסים שלהם הבאים לידי ביטוי במהלך הסכסוך. תהליך הגישור מתאים באופן מיוחד כשקיימת חשיבות להמשך מערכת יחסים תקינה בין הצדדים המסוכסכים.

נתונים מוכיחים כי הסכמי גישור מכובדים בדרך כלל על ידי הצדדים. צדדים שסיימו את הסכסוך בדרך גישורית שבעי רצון יותר מצדדים שהסכסוך ביניהם הוכרע בבית משפט, מכיוון שהם חשים כי מדובר בפתרון של כל הסכסוך, ולא רק של חלקו, ובפתרון שהם הגיעו אליו בכוחות עצמם ולפי רצונם. הם היו השופטים של הסיטואציה של עצמם.

יעילותו של ניסיון להליך חוץ משפטי במסגרת שלביה הראשונים של התביעה טמונה ביכולתו לחשוף את הסיבה האמיתית להגשת התביעה האזרחית ולהניב פתרון מוצלח יותר. האינטרס האמיתי של התובע אינו חופף תמיד את זכותו המשפטית, שכן המשפט מוגבל, ולא כל אינטרס יכול לקבל לבוש משפטי תואם. אותו אינטרס המהווה את הסיבה האמיתית לפתיחת ההליך עשוי להיות לאו דווקא רצון לזכות בפיצוי כספי, אלא למשל, רצון לקבל הבעת חרטה והתנצלות של הורה, אח או כל קרוב משפחה אחר או רצון בהכרה והערכה, שיכולים להוות חלק חשוב מריפויו של התובע ואף של הנתבע ברוב המקרים, ומעל לכל, לעיתים, חזרה לשגרת חיים משפחתית נורמאלית ושיקום התא המשפחתי.. כל האינטרסים האלה יכולים להיות בני-השגה, גם ללא נגיעה משפטית אף לאחר ההגשה הטכנית של התביעה. החזרת המצב לקדמותו, תוך שחרור משקעי העבר, מביאה בחשבון את טובתם של כל המשתתפים בהליך. מקום שניתן להחזיר את ההרמוניה אליו בהסכמה מסוימת של הצדדים.

לצורך זה יש לבחון אם קיים סיכוי לאיחוי הקרע המשפחתי. ביהמ”ש יוכל לפנות לקבלת תסקיר או חוות דעת מומחה על מצבה של המשפחה ומוכנותה להליך. אם ראה ביהמ”ש שיש סיכוי להשיב את השלווה המשפחתית, אז תהא לו אפשרות לשלוח את הצדדים לאפיקים חוץ משפטיים[1].

המשפט אינו מכיר בכל הרצונות והאינטרסים כזכויות משפטיות, ובמוגבלותו אין הוא יכול לתת סעדים בדמות חרטה או פיצוי אמיתי. עימותים נוספים בזמן המשפט עלולים להעצים את הכאב, הכעס, התסכול ואף השנאה. הליך הגישור יכול להציע אלטרנטיבה נוספת לפתרון סכסוכים במשפחות שביהמ”ש מצא כי קיים אצלם הסיכוי להשבת ההרמוניה.

הליכי הגישור מרככים את עוקצן של הנורמות הכלליות באפשרם להתאים את הנורמות לנסיבות ולצדדים הספציפיים. יש ובטיפול פסיכולוגי אישי או קבוצתי, בזכות העלאת העבר ותקופת הילדות אנו מצליחים להבין את עצמנו, את התנהלותינו ואת תגובותינו לאירועים ספציפיים. מניסיוני, דבר דומה קורה גם בהליך הגישור. אומנם, הליך גישור אינו טיפול פסיכולוגי אך הוא עוזר לאנשים לחשוף את עצמם, להבין את התהליכים המניעים אותם, את הסיבות להתנהגותם ומכאן נוצרת האפשרות לשינוי. אדם שמודע לעצמו, לחולשותיו ולמקור הקושי קל לו יותר להתמודד עם החוויה שיוצרת התנהגותו לו ולסביבתו ויש בידו את הכוח לשנותה.

גישור יוצר פירוק של הסיפור הרווי בקונפליקט, תוך כדי מעבר לקווי סיפור חדשים ובונים יותר. עצם ההידברות בין הצדדים היא המפתח להצלחת הגישור ולמציאת הנקודות הכואבות באמת בדרך לפתרון שיהיה מקובל על כל הצדדים. הגישור יכול להניע את הצדדים לקחת אחריות על מעשיהם ולהבין את מקומו של הצד השני.

המקום בו אני מתחיל להבין את מניעי הצד השני, היכולת ל”היכנס לנעלים” של הצד האחר מכונה “סימפתיה”. על פי אדם סמית שהציג את התיאוריה העשירה והמשכנעת ביותר על מהות הסימפתיה, מדובר ביכולתנו להפעיל את הדמיון על מנת ל”היכנס לנעליהם” של אחרים, כך שנראה את העולם מנקודת מבטם.. הסימפתיה אינה רגש מסוים אלא היכולת להציב את עצמנו במקומם של אחרים. לפיו, הסימפתיה אינה אמצעי “להדביק” את עצמנו ברגשותיהם של אחרים, אלא היכולת שלנו ל”הקרין” את עצמנו אל תוך הנסיבות שאחרים פועלים בהן.

תהליך הגישור עוזר לבנות את הסימפתיה ובכך עוזר לכל אחד מן הצדדים לפתח ראיה רחבה יותר של הסיטואציה ויציאה מן “האני” להבנת עוד משתתפים בסכסוך. לעיתים זו הפעם הראשונה שאנשים מבינים את גודל הפגיעה ועוצמתה בצד האחר, יש וההבנה הזו היא זו שעוזרת להגיע לסיום הסכסוך.

תהליך הגישור מעצים את הצדדים, מסייע להם לבטא את עצמם, רצונותיהם ולחשוף את הדברים החשובים להם באמת תוך ארגון חייהם מחדש.

ויחד עם זאת, ישנם צדדים שהליך הגישור לא מתאים להם, על מנת שהליך גישור יהיה אפקטיבי על הצדדים להיות מסוגלים לחשוף את המקומות הכאובים והכמוסים ביותר שלהם, את הפחדים, התשוקות הרצונות ולא כולם יכולים או מסוגלים לעשות כן ועל כן אפילו שהמגשר לאחר מספר פגישות יקבע שלמרות הניסיון עקב אי הגעה לתוצאה מיוחלת או עקב התנגדות של אחד הצדדים לשתף פעולה, יימשכו הליכי התביעה כסדרם כמו בכל תביעה נזיקית אחרת.

[1] .ב’ שמואלי, ציווי משפטי על אהבת הורה לילדו ופיצוי בגין הזנחה רגשית: האם ילך משפט המדינה בעקבות משפט הטבע?, משפטים על אהבה, אוניברסיטת תל-אביב, ארנה בן-נפתלי, חנה נוה (עורכות).

קטגוריהUncategorized

                

לוגו של וואטסאפ WhatsApp דברו איתנו