Open/Close Menu להתגרש נכון

והדרת פני זקן: ניצל קשישה וגרם לה להוריש לו את כל רכושה

מאת: עו”ד מאיה רוטנברג

בעקבות חשדו של רשם הצוואות גילתה אזרחית פולין, כי אמה, שהתגוררה בארץ עד מותה, הורישה את כל רכושה, כולל דירת המגורים, לאדם זר לחלוטין. במהלך המשפט שניהלה להשבת הרכוש, התברר כיצד ניצל הבחור את מצבה הקשה של האם, חולת האלצהיימר.

באוגוסט 2008 נפטרה קשישה כבת 84 ששהתה בבית אבות סיעודי. כעבור זמן מה הגיעה לפתחו של רשם הצוואות בקשתו של בחור בשם ראמי, שביקש לקיים את צוואתה של הקשישה, שלפיה הורישה לו את כל רכושה. הדבר העלה את חשדו של הרשם והוא דיווח על כך לאפוטרופוס הכללי.

ביוזמת המדינה אותרה בתה של המנוחה, המתגוררת בפולין, והיא הגישה התנגדות לצוואה. ואכן, הצוואה בוטלה והבת הוכרזה כיורשת היחידה של הקשישה. אלא שאז הסתבר שאותו ראמי לא הסתפק בצוואה, והחתים את הקשישה גם על הסכם מתנה, שלפיו היא מעבירה לו את דירתה ללא תמורה בעזרתו של שכנו ומכרו – עו”ד בשם חיג’אזי. עוד עלה, שראמי מיהר למכור את הדירה ללא אחר מאשר ידידו חיג’אזי וזה מיהר להעבירה לבני הזוג קורלינסקי.

בתביעה שהגישה הבת לביטול הסכם המתנה והחזרת הזכויות בדירה לעזבון אמה המנוחה, היא טענה להשפעה בלתי הוגנת של ראמי על אמה המנוחה. לטענתה, ראמי ניצל את מצבה הנפשי והפיזי הרעוע של אמה, שלקתה בדמנציה חמורה, ואילץ אותה לערוך את הצוואה ומסמכי המתנה. כמו כן טענה הבת, כי חיג’אזי רכש את הדירה בחוסר תום לב, ביודעו על פעולותיו של ראמי, וכך גם בני הזוג קורלינסקי, שהיו מודעים לבעייתיות עם הדירה, והחליטו לרכוש אותה בכל זאת.

מחוות דעת פסיכיאטרית שנערכה לאמה טרם מותה, אותה צירפה הבת לתביעתה, עלה כי האישה הייתה בשלב מתקדם של אלצהיימר בתקופה שהעבירה את רכושה לראמי.

ראמי מצידו טען שהכיר את המנוחה לפני כעשר שנים כששהה בחוף הים ומאז היה לה כבן, דאג לה, טיפל בה וסייע לה בכל ענייניה במסירות. עוד הוא טען שהמנוחה לא הייתה מעוניינת בכל קשר עם בתה ושבעת עריכת הצוואה והסכם המתנה היא הייתה דווקא צלולה בדעתה. לראייה צירף ראמי מכתב מרופאת המשפחה של המנוחה משנת 2005 שבו נכתב כי היא כשירה מנטלית ואחראית למעשיה. חיג’אזי, שהצטרף לגרסתו של ראמי טען שרכש את הדיהר בתום לב וכך גם הזוג קורלינסקי.

ניצל את הקשישה בשביל כסף

השופטת שושנה שטמר ציינה, כי ממכלול הראיות והעדויות לא סביר שראמי הכיר את המנוחה כעשר שנים לפני החתימה על הצוואה והמתנה. לדעתה, הקשרים של ראמי עם המנוחה החלו ממש בסמוך לעריכת המסמכים, ולא ייתכן שדאג לה, מפני שטרם מותה היא נמצאה ברחוב במצב אומלל, כשהיא סובלת מהזנחה ומתת תזונה. השופטת הוסיפה, כי ראמי ניצל את מצבה הקוגניטיבי הרעוע של המנוחה כדי ליטול ממנה כסף רב.

גם חיג’אזי קבעה השופטת, לא טמן ידו בצלחת: הוא ידע היטב שחברו מנצל את המנוחה או לכל הפחות חשד בכך ועצם את עיניו בכוונה. גם התנהלות בני הזוג קורלנסקי עוררה את חשד השופטת, שקבעה כי ידעו על הבעייתיות בדירה.

בסופו של דבר, השופטת ביטלה את חוזה המתנה וקבעה כי לאף אחד מהנתבעים אין כל זכות בדירת המנוחה, והזכויות בדירה הוחזרו לעזבונה. ראמי וחיג’אזי חויבו בהוצאות ושכ”ט עו”ד בסך 50,000 שקל. קורלינסקי חויבו בהוצאות ושכ”ט בסך 7,000 שקל.

ב”כ התובעת: עו”ד תבור גולדמן

ב”כ הנתבעים: עו”ד מוחמד זערורה, עו”ד עבד אבו אלהיג’א

קטגוריהתקדימים

                

לוגו של וואטסאפ WhatsApp דברו איתנו