במסגרת הליכי הגירושין נקבעת החלטה או ישנה הסכמה בעניין  ההורה המשמורן או  הסכמה\ החלטה  על משמורת משותפת  ובהתאם נקבעים  זמני השהות / הסדרי ראייה של ההורים עם הילדים הקטינים.

כיצד קובעים את זמני השהות / הסדרי הראייה ומשמורת ?

במקרים שבהם  אין הסכמה בין ההורים, קובע בית המשפט  או בית הדין את המשמורת וזמני השהות /הסדרי הראייה. לצורך קבלת ההחלטה הוא נעזר בגורמים מקצועיים שאותם הוא ממנה על מנת שיגישו חוות דעת המכונה תסקיר. אנו ממליצים ליצור בהקדם קשר עם עורך דין העוסק בגירושין, על מנת לקבל מידע מפורט ומקיף על המקרה האישי שלכם עוד לפני הכנת התסקיר.

 

מה זה תסקיר?

התסקיר הוא חוות דעת הנערכת באמצעות אנשי מקצוע על ידי עובדים סוציאליים  מיוחדים המוגדרים עובדים סוציאליים לסדרי דין, שהנם בעלי הכשרה מיוחדת בעניין , ההחלטה לקבלת תסקיר בגירושין ניתנת על ידי בית המשפט, היועץ המשפטי  או בית הדין  וגם מוגש להם , כדי לקבל  המלצות  בנוגע לאבחנת מערכת המשפחתית או המלצות ואבחון לקשרים בין בוגר לקטין. בתסקיר בגירושין מפורטות עובדות, התרשמויות מקצועיות וחוות דעת האם תפקוד המשפחה נובע ממשבר זמני או ממאפייני אישיות ותפקוד קבועים והתסקיר בגירושין כולל המלצות טיפוליות בנוגע לקטינים, משמורת וזמני שהות.

אנו ממליצים ליצור בהקדם קשר עם עורך דין העוסק בגירושין, על מנת לקבל מידע מפורט ומקיף על המקרה האישי שלכם עוד לפני הכנת התסקיר

 

כיצד נערך התסקיר?

תסקיר נכתב על ידי עובד סוציאלי  בעל מינוי מיוחד לשמש כעובד סוציאלי לסדרי דין , לאחר שמתקבלת בלשכת הרווחה במקום מגוריכם צו להכנת תסקיר  מבית המשפט מהיועץ המשפטי או מבית הדין .לאחר קבלת ההחלטה להכנת התסקיר , מתחיל העובד הסוציאלי לסדרי דין באיסוף מידע  אודות הצדדים מהגורמים הבאים: מוסדות חינוך, בריאות, רווחה וגורמים בקהילה. הוא  יקבע פגישות והוא גם רשאי לבצע תצפיות  על בני המשפחה אשר בעניינם נדרש התסקיר. בסמכותו לבצע בדיקת רישום פלילי במידת הצורך ולקיים ביקורי בית, התייעצות והדרכה. את ממצאיו והמלצותיו מסכם העובד הסוציאלי לעניין סדרי דין בתסקיר שמוגש לערכאה השיפוטית שבקשה אותו.

העובד סוציאלי לעניין סדרי דין מתבקש לתת המלצות על משמורת וחלוקת זמני שהות של הקטין עם מי מהוריו ו/או התערבות טיפולית למשפחה בפני הערכאה המשפטית. בסיום כתיבת התסקיר יעביר העובד הסוציאלי לעניין סדרי דין את התרשמויותיו למשפחה. הערכאה המשפטית עשויה לקבל באופן מלא/חלקי את המלצות העובד הסוציאלי לעניין סדרי דין, לבקש חקירה נוספת, או לדחות את המלצות העובד הסוציאלי לעניין סדרי דין לחלוטין. בנוסף, הערכאה עשויה להורות לעובד הסוציאלי לעניין סדרי דין להמשיך בהתערבות בשיתוף עם עובדים סוציאליים, עובדי סמך מקצועיים ואחרים כדי לסייע בהסדרה וקיום קשר בין הילדים והוריהם. במקרים של תסקירים מורכבים, מתכנסת ועדת תסקירים מקצועית שחבריה כוללים מנהל מחלקה או ראש צוות, עובד סוציאלי מחוזי לעניין סדרי דין אחד או יותר, פסיכולוג/ פסיכיאטר ילדים.
הוועדה כותבת את התסקיר במשותף ועשויה לצורך כך לזמן הורים, ילדים, גורמי טיפול נוספים, ידידי המשפחה ואחרים.

אנו ממליצים ליצור בהקדם קשר עם עורך דין העוסק בגירושין, על מנת לקבל מידע מפורט ומקיף על המקרה האישי שלכם עוד לפני הכנת התסקיר.

 

האם ניתן לקבוע את זמני השהות והמשמורת בהסכם?

במסגרת הסכם הגירושין קובעים בני הזוג מי יהיה ההורה המשמורן ואילו הסדרי ראייה / זמני שהות יתקיימו עם הורה השני. בדרך כלל מקובל לקבוע כי הסדרי הראייה יקוימו בהסכמה בין הצדדים. יחד עם זאת, על מנת להתמודד מראש עם מצב בו לא תהיה הסכמה, מוגדרים בהסכם הימים והשעות בהם יהיה זכאי ההורה שאינו ההורה המשמורן לראות את הילדים באמצע השבוע, בסוף השבוע ובמהלך חגים וחופשות.

 

מהי חזקת הגיל הרך?

לצורך המיידי הנוצר בקביעת מקומם של ילדים קטינים החל מהיום בו מחליטים הוריהם להיפרד ולא להתגורר עוד תחת קורת גג אחת ניתן מענה בסעיף 25  לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ”ב- 1962, (להלן “החוק”) הקובע:

“לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע את העניינים האמורים בסעיף 24, כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת”.

 

מהם זמני השהות / הסדרי ראיה המקובלים?

הימים המקובלים לקביעת  זמני שהות / הסדרי ראייה באמצע השבוע הם יומיים באמצע השבוע ( כולל לינה בדרך כלל אחרי גיל 3) או משעות אחר הצהריים עד הערב אצל תינוקות לפני גיל 3 במקרים שבהם לשני ההורים כשירות הורית מתאימה. וכן בכל סוף שבוע שני ומחצית החגים והחופשות.

לעיתים ניתן לקבוע כי בשבועות בהם הילדים נמצאים בסוף השבוע עם האם יהיו הסדרי הראייה בימים שני וחמישי, וזאת על מנת למנוע פירוד ממושך מדי מהאב.

 

מהם זמני השהות / הסדרי ראיה המקובלים בסופי שבוע ?

ההסדר המקובל ביותר הינו הסדרי ראייה בסופי שבוע לסירוגין. סוף השבוע מתחיל מיום שישי בשעות הצהריים ומסתיים ביום שבת בשעות הערב.

יש הקובעים כי סוף השבוע יכלול שני לילות ויסתיים ביום ראשון בבוקר, כאשר הבעל מביא את הילדים לגן או לבית הספר.

במקרים של תינוקות רכים מאוד מתחת לגיל 3, מקובל שהסדרי הראייה בסוף השבוע יתקיימו ביום שבת בלבד ולא יכללו לילה.

 

מהם זמני השהות / הסדרי ראיה המקובלים בחגים וחופשות ?

החגים מתחלקים שווה בשווה בין שני ההורים, כך שחג שנחגג עם הורה אחד בשנה מסוימת, ייחגג עם ההורה השני בשנה שלאחריה.

דרך מקובלת לחלוקת החגים בשנה מסוימת היא כדלקמן:

אצל האב: ראש השנה, סוכות – החג הראשון, יום ראשון של חנוכה, פורים, יום אחרון של פסח, ל”ג בעומר.

אצל האם: יום כיפור, סוכות – החג השני, יום אחרון של חנוכה, ליל הסדר, יום העצמאות, חג השבועות.

בשנה שלאחר מכן יתחלפו החגים בין האב והאם, כך שהחגים שנחגגו עם האב ייחגגו עם האם ולהפך.

חופשות בית הספר בחגים: קיימות שלוש חופשות ארוכות יחסית – סוכות, חנוכה ופסח. את חופשות החגים ניתן לחלק בהתאם לחופשות בית הספר כך שהילדים יבלו את המחצית הראשונה של החופשה עם ההורה עימו שהו או ישהו בערב החג, ואת המחצית השנייה של החופשה עם ההורה אצלו ישהו בחג השני או ביום האחרון של החג.

החופש הגדול: מקובל לקבוע כי במשך החופש הגדול ישהו הילדים עם האב במשך מחצית מהחופש, ובתקופה זו יינתנו לאם הסדרי ראייה. קיימים שלושה מנגנונים מקובלים לחלוקת החופש :

  1. מדי שבוע יעברו הילדים לשהות עם הורה אחר.
  2. מדי שבועיים ישהו הילדים עם הורה אחר.
  3. הילדים ישהו חודש אחד עם ההורה המשמורן וחודש שני עם ההורה האחר.

 

מה עושים בהפרת הסדרי ראייה, ומה הפתרון להפרה?

נקודת חיכוך זו בין בני הזוג הנפרדים מובילה לעיתים רבות למריבות ולכעסים המתפרצים בשל הצורך להידבר סביב עניין הסדרי הראייה. מריבות אלה פוגעות בדרך כלל בילדים, והנזק הנפשי שנגרם להם הינו לעיתים חסר תקנה.

רצוי ומומלץ מאוד לכבד את הסכמי הראייה שנקבעו ולהימנע מלהשתמש בהם כנשק נגד הצד השני. השימוש בהסדרי הראייה כנשק שכיח הן בקרב נשים והן בקרב גברים – הגברים עשויים לאחר או להימנע כליל מקיום הסדרי הראייה במקרים מסוימים או באופן שיטתי. למותר לציין שבמקרים כאלו הנפגעים העיקריים הם הילדים, שבדרך כלל מצפים בכיליון עיניים למפגשים הללו ומתאכזבים בכל פעם מחדש.

הנשים עשויות למנוע מהאב את קיום הסדרי הראייה באמתלות שונות – “הילד חולה”, “לילד יש מבחן מחר” וכדומה, או שפשוט אינן נמצאות בבית במועד שנקבע לקיום הסדרי הראייה.

מאידך רצוי ומומלץ לנהוג עם הצד שכנגד בגמישות מירבית. נוקשות בקיומם של הסדרי הראייה יכולה להתגלות כחרב פיפיות, שכן הצד הנוקשה יכול למצוא עצמו מול עמדות נוקשות מאוד של הצד השני דווקא כשהוא זקוק לגמישות בהסדרי הראייה.

לפיכך, מומלץ לא לפעול במלוא האמצעים נגד הצד השני בכל פעם שהסדרי הראייה לא מקוימים כסדרם, אלא לנקוט באמצעים נגד הצד שכנגד רק לאחר שמבחינים בהפרה שיטתית של הסדרי הראייה ולאורך זמן.

 

מה עושים במקרה של הפרת הסדרי הראיה על ידי האב?

מאחר שהסדרי הראייה הם  זכות המוענקת לאב, קשה מאוד לאֵם לאכוף על האב לקיימם. האֵם תוכל לפנות לבית המשפט בבקשות כדלקמן:

בקשה לנקיטת סנקציות כלכליות נגד האב במקרה של הפרת הסדרי הראייה, כגון סנקציה של תשלום לבייביסיטר או למטפלת בשעות שבהן אמורים הילדים לשהות עימו.

בקשה לצמצם את הסדרי הראייה. צמצום הסדרי הראייה לא יועיל אמנם לילדים, אך במקרה של הימנעות רציפה של האב מקיום הסדרי הראייה, יאפשר הדבר לילדים להימנע בכל פעם מחדש מהאכזבה הנגרמת בשל העדרות האב מהמפגש, ולא יחייב את האם להמתין לבואו בלי לקבוע תוכניות פעילות אחרות לילדים.

בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט במסגרתה ניתן לבקש להטיל על האב קנס בכל מקרה של הפרת הסדרי הראייה.

מה עושים בהפרת הסדרי הראיה על ידי האם?

מאחר שהסדרי הראייה הם, כאמור, זכות הניתנת לאב, יכול האב לאכוף את קיומם הן באמצעות המשטרה, הן באמצעות פקידי הסעד והן באמצעות בית המשפט.

פנייה לפקידת סעד – אם העניק בית המשפט לפקידת הסעד סמכויות לקבוע את הסדרי הראייה, ניתן לפנות אליה ולבקשה לדרוש מהאם לקיים את הסדרי הראייה ולהזהירה כי אם לא תעשה כן תהיה פנייה לבית המשפט. מניסיוננו עולה שפקידות הסעד בדרך כלל אינן מתמודדות היטב עם קונפליקטים בין ההורים, ואינן אוכפות על האם את קיום הסדרי הראייה.

פנייה למשטרה – ניתן להגיש נגד האם המפרה הסדרי ראייה תלונה במשטרה. לצורך הגשת התלונה יש להציג את החלטת בית המשפט בדבר הסדרי הראייה או את הסכם הגירושין שקבע את הסדרי הראייה. חובה להציג מסמכים אלה עם חותמת נאמן למקור. המשטרה יכולה לזמן את האם למרכז לטיפול באלימות במשפחה או לתחנת המשטרה הקרובה ולהזהירה לקיים את הסדרי הראייה. במקרים קיצוניים מוגש כתב אישום בשל הפרה זו.

פנייה לבית המשפט – פנייה לבית המשפט בבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, במסגרתה ניתן לבקש להטיל על האם קנס על כל פעם שבה היא מונעת את קיומם של הסדרי הראייה.

במקרים קיצוניים במיוחד – הגשת תביעת משמורת על הילדים. מניעת הסדרי ראייה נתפסת כעניין חמור במיוחד, ואף הוגדרה בפסיקה כעילה לשלילת מסוגלותו ההורית של הורה הנוהג כך.